<h1>בה"ג הלכ' קידוש והבדלה</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ואף על גב דמדכר קדושת היום בתפלה ועילוי כסא מיבעי ליה לאדכורי בברכת המזון, דתנו רבנן (פסחים ק"ה.) לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון, שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון, ואמרינן שבת ויום טוב משכחת לה דיש בהן קדושה על הכוס דאי לא קדיש באורתא מקדש ביממא, ואמרינן אין הכי נמי דאי לא קדיש לא קתני. ואפילו ראש חדש וחולו של מועד דלית בהו קדושה על הכוס, בברכת המזון מדכרינן, דתני רבי אושעיא (שבת כ"ד.) ימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ראש חדש וחולו של מועד בערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו, ואין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון.
<h2>דף כד:</h2>
והיכא דמיקלע יום טוב ושבת עם הדדי חתים בתפלה ובקידושא (ביצה י"ז.) מקדש השבת וישראל והזמנים. אמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח ציבור היורד בערב שבת לפני התיבה אין צריך להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין שליח ציבור יורד בערב יום טוב אלא מתחיל קדושת שבת וחתים ברוך מקדש השבת. תנו רבנן (ביצה י"ז.) יום טוב שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמונה של שבת בפני עצמו ושל יום טוב בפני עצמו, ובית הילל אומרים מתפלל שבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע, ר' אומר אף חותם בה מקדש השבת וישראל והזמנים. תני תנא קמיה דרבינא ברוך מקדש ישראל והשבת והזמנים, אמר ליה אטו שבת ישראל מקדשי לה הא מקדשא וקיימא, אלא אימא ברוך מקדש השבת וישראל והזמנים. אמר רב יוסף הלכתא כרבי וכדתריץ רבינא. ואף על גב דקיימא לן בעלמא אין חותמין בשתים, הני מילי בחדא מילתא כגון בונה ירושלים ומושיע ישראל אבל שבת ויום טוב דתרתין מילי נינהו חתמינן, דתנו רבנן (ברכות מ"ט.) רבי אומר אין חותמין בשתים, ואיתיביה לוי לר' על הארץ ועל הפירות, ארץ דמפקא פירות, על הארץ ועל המזון, ארץ דמפקא מזון, מקדש ישראל וראשי חדשים, ישראל דמקדשי לחדשים, מקדש ישראל והזמנים, ישראל דמקדשי לזמנים, מקדש השבת וישראל והזמנים, אמר ליה חוץ מזו, ומאי שנא, התם נחמה הוא, ודקאמר רבי לא מיבעי ליה למיחתם אלא בחדא אבל בתרתי לא, כגון בונה ירושלים ומושיע ישראל דחדא מילתא היא, אבל הכא שבת ויום טוב או שבת וראש חדש חתים בשתים.
<h2>דף עז.</h2>
וכוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמד על רביעית, דאמר רבא כל חמרא דלא מקבל על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא.
<h2>דף קנ:</h2>
[פסק] והיכא דנפקא לה שבת וצריך למיעבד עבידתא מן קמי צלויי מיבעי ליה לברוכי המבדיל בין קודש לחול והדר עביד עיבידתיה, והוא דאמר הזכרת השם ומלכות, דאמר ליה רבי אבא לרב אשי במערבא אמרין המבדיל בין קודש לחול ועבדין עיבידתא. והני מילי דקא בעי מיעבד מלאכה מקמי צלויי דאורתא, אבל בתר צלויי כיון דאבדיל ליה בתפלה לא צריך לברוכי המבדיל מקמי מלאכה.
